בדיקת MRI (Magnetic resonance imaging (MRI))

מנינגיומה היא גידול שפיר, שאינו שולח גרורות. שני הדברים החשובים לגבי מנינגיומה הם המיקום שלה ואם היא גורמת סימפטומים. אם ישנם סימפטומים (בדרך כלל התעלפויות או פרכוסים, התקפים אפילפטיים), חייבים להוציאה. אם המנינגיומה נמצאת במקום מסוכן גם אז צריך להוציאה. המנינגיומה שלך היא במיקום מאד בעייתי, בדיוק במעבר בין הגולגולת לבין עמוד השדרה הצווארי. זהו מקום מאד חשוב. בנוסף, היא כבר גורמת ללחץ על תחילת חוט השדרה וחלק מגזע המוח (המוח המוארך הוא חלק מגזע המוח). זהו אזור שלחץ עליו עלול להוביל לשיתוק של כל הגוף מגובה הצוואר ומטה במקרים הטובים, ולפגיעה בגזע המוח ומוות במקרים הגרועים. איני רוצה להלחיץ אותך, אולם מיקום המנינגיומה אצלך בעייתי מבחינת הטיפול, מפני שכפי שהמיקום מסוכן בשל מה שיכולה המנינגיומה עצמה לגרום, כך גם יש סכנה בניתוח באזור. בכל מקרה, המלצת הנוירוכירורג נשמעת לי נכונה, ויש מקום לעשות את הניתוח אף על פי שאין לך תסמינים כלל. רפואה שלמה ד"ר אמיר בר-שי - אינפומד

מלפורמציה אנטומית היא שינוי בצורה, או שינוי התפתחותי כלשהו, שגורם ליצירת איברים או חלקי גוף בצורה מעט שונה מהרגיל. אם פישוק המרווח הבין-צלעי גורם ללחץ כלשהו על העצבים שבאזור, ייתכן מאוד שזהו המקור לכאבים מהם סובל בנך. עם זאת, כדאי להמשיך בבירור. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד

בהחלט כן. CT ידגים שברים ופתולוגיות גרמיות במידה טובה יותר מ MRI גם שנים לאחר החבלה.

באורתופדיה, כמו בשאר ענפי הרפואה, אין תחליף של ממש לבירור רפואי הכולל ראיון ובדיקה גופנית. אמצעים אלה עשויים לאשר או לשלול בעיות שונות המועלות כאפשרות בבדיקות ההדמיה. יתכן שבלט הדיסק שנמצא בבדיקת ה- CT הוא ה"אחראי" לכאבים, אולם כאמור, יש לשלול סיבות אפשריות אחרות לכאבים, כגון כאבים שמקורם במפרק הירך, סיבות עצביות, וסקולריות (הקשורות לכלי דם) ועוד. ברובם המוחלט של המקרים הטיפול הראשוני בבלטי דיסק המתבטאים בכאב בלבד הוא שמרני, וכולל מנוחה, תרופות נוגדות דלקת וכאבים, ופיזיותרפיה. בברכת בריאות שלמה, ד"ר רונן בלכר - אינפומד

נראה שמדובר בתסמונת על שם Osgod Schlatter, שבה יש דלקת באזור החיבור של גיד עצם הפיקה, הנובע מחוסר התגרמות מספיק של סחוס הגדילה. הכאב נמשך חודשים עד שנים, בדרך כלל הוא דו-צדדי, ובסופו של דבר הוא תמיד נעלם. הטיפול במצב זה הוא פיזיותרפיה של השריר הארבע-ראשי, שימוש בתומך ברך שאותו ניתן לרכוש בחנות לאביזרים אורתופדיים, תרופות נוגדות דלקת. אם יש לך תופעות לוואי, קחי נרות וולטרן לפי הטבעת, להם אין תופעות לוואי. ד"ר משה ארוך - רופא משפחה ומומחה ברפואת ספורט

גודל השקדים משמעותי בהחלטה האם לבצע או לא ניתוח להסרת שקדים. מובן כי הסובלים מדלקות שקדים חוזרות, ללא קשר לגודל השקדים, הם מועמדים לניתוח להסרתם. אולם, גם הסובלים משקדים מוגדלים, הגורמים בעיה תפקודית כלשהי, כגון הפרעות נשימה, נחירות ונשימת פה, מהווים אינדיקציה טובה לניתוח, גם ללא נוכחות דלקת. בתינוקות וילדים קטנים, הפרעה נשימתית זו יכולה להפריע לגדילה ותפקוד תקין. הסכנה העיקרית היא חסימת נשימה חריפה. אצל מבוגרים, הפרעות נשימה עקב שקדים מוגדלים יכול לסבול מהפרעת נשימה בשינה (sleep apnea) הגורמת לעייפות כרונית במהלך היום, נחירות ליליות ועוד.

חבלות ראש יכולות לגרום לתסמינים רבים, כולל פגיעות בריכוז ובזיכרון ותופעות כפי שאתה מתאר. מכיוון שבנושא מערכת העצבים והמוח רב הנסתר על הגלוי, אי אפשר לדעת בוודאות כמה זמן ייקח עד שכל התסמינים שלך יחלפו, וייתכן שיישאר נזק שארי מסוים. זה לא מפתיע שאחרי חודש וחצי עדיין לא חזרת לעצמך. לדעתי חשוב שתלך לשיקום אם זה מה שהציעו לך, מכיוון שיש להם הרבה ניסיון עם פגועי ראש ושיטות עבודה שיכולות לשפר את מצבך. ד"ר קרן מאיר-שפריר - אינפומד

לתחושת הפריקה לאחר ניתוחים מסוג זה יכולים להיות כמה הסברים. יכול להיות שמדובר בתחושה חסרת משמעות. עם זאת, לא ניתן לשלול כי במהלך הניתוח נפגעה יציבות של חלק זה של עמוד השדרה, ושנוצרה אי יציבות בתנועה. לצורך המשך הבירור יש עליך לעבור בדיקה גופנית, ובהמשך יש לשקול בדיקת הדמיה דינאמית, פלורוסקופיה. בברכה, ד"ר עמית גיל - אינפומד

פיזיותרפיה לא עוסקת בטיפולים תרופתיים ולכן לא אוכל לענות על כך. פעמים רבות ישנם אוסטאופיטים בצילום הרנטגן אך אין כאב והגבלה בצוואר, כך שהימצאות אוסטאופיטים לא מחייבת כאב או הגבלה כלשהי. כמו כן, אצל רבים מהסובלים מכאבי צוואר אין שום אוסטאופיט בהדמיה. לכן בטיפול בצוואר אנו לא מייחסים את התלונה דווקא לאוסטאופיטים, אלא לגורמים רבים בהם חובה לטפל: מנח הראש ברוב שעות היום . אורך שרירי הצוואר והכתפיים מנח הכתפיים נקודות כאובות על שרירי הצוואר והכתף חוסר תנועה של הצוואר בשגרת היום הדרכה לתרגול נכון של הצוואר וחגורת הכתפיים במהלך היום . את כל אלה יבדקו במכון פיזיותרפיה, וטיפול מתאים יינתן. מסג' לשרירים התפוסים + תרגול מתיחות ושיפור טווחים + חימום + טיפול חשמלי תומך פותרים ומונעים כאבי צוואר לרוב. לסיכום - יש הרבה גורמי כאב בצוואר ובכולם כמעט ניתן לטפל בהצלחה רבה. אין קשר קליני בין מראה ההדמיה למצב בפועל. גשי למכון פיזיותרפיה לבדיקה, טיפול, הדרכה ותרגול. בינתיים : 1- נסי להניע ככל הניתן בלי כאב את הצוואר כמה שיותר, ובמיוחד באם עבודתך היא במנח סטטי (6 דקות כל שעה להניע צוואר וראש) http://www.med.umich.edu/1libr/sma/sma_xupperba_art.htm

מחקרים בבעלי חיים ובבני אדם שבדקו את ההשפעה של מריחואנה על מחלת האפילפסיה - הגיעו למסקנות סותרות. לא קיימת כיום אינפורמציה מספקת כדי לקבוע אם שימוש במריחואנה, באופן כרוני או לעיתים - משפיע על תדירות ההתקפים הפרכוסיים. חלק מן המחקרים הדגימו כי למריחואנה יש אפקט אנטי-אפילפטי, אך ייתכן כי האפקט הזה בא לידי ביטוי רק בחולים עם התקפים חלקיים (partial) או טוניים-קלוניים. בחלק מן המחקרים שנעשו על בעלי חיים, מריחואנה מורידה את הסף לפרכוס, וכך מעלה את תדירות ההתקפים. גם הפסקת שימוש במריחואנה עשויה לעורר התקף. מריחואנה עשויה לפגוע באופן זמני בזיכרון לטווח קצר, ובדומה לאלכוהול שימוש בה עשוי להוריד את ההיענות לטיפול התרופתי. עם זאת, שימוש במריחואנה הוא כנראה שכיח בקרב חולים אפילפטיים. במחקר שהתבצע בקנדה, ובדק את הרגלי עישון המריחואנה של חולי אפילפסיה נמצא כי 21% השתמשו במריחואנה בשנה החולפת, ומרבית החולים דווחו על שיפור בתדירות ההתקפים. באשר לשילוב בין דפלפט ומריחואנה - השילוב אינו מומלץ, ויש להימנע מעישון מריחואנה בזמן שימוש בדפלפט. ד"ר ליה עשת - אינפומד